מה שמוסכם עליכם

• אתמול בארוחת הערב, אחד מכם היה בטלפון.
• בקשה להניח אותו הפכה לריב, והערב הסתיים בחדרים נפרדים.
• שניכם שונאים כמה מהר זה התלקח — ושניכם רוצים שארוחות הערב יהיו נעימות שוב.

איפה החוויות שלכם נבדלות

המעגל ששניכם נתפסים בו

ככל שאחד מכם מרגיש פחות נראה, הבקשה נעשית חדה יותר; וככל שהיא נשמעת חדה יותר, השני מגן על הסיבה במקום לשמוע את הכאב. שניכם בסוף מתגוננים מפני מישהו שבעצם מבקש קרבה.

להבין זה את זה

בן/בת הזוג שלך לא בחרו במסך במקומך. השרפה בעבודה הרגישה כמו משהו שרק הם יכולים לכבות, והבקשה נחתה כעוד מישהו שצריך משהו ברגע שכבר עלה על גדותיו. מתחת לזה יש מישהו ששונא לאכזב — ואותך יותר מכולם.

בן/בת הזוג שלך לא ניסו לפקח על הטלפון שלך. הבקשה להניח אותו הייתה בעצם השאלה "האם אני עדיין קודם/ת לפעמים?" — וכשהתשובה הרגישה כמו לא, הכאב יצא בנימה של ביקורת. מתחת לזה יש מישהו שמתגעגע אליך ורוצה שארוחת הערב תהיה מקום להיפגש בו.

שיחה של 15 דקות לנסות

1. 5 דק׳להחליף את הסיפור האמיתיבתורות, השלימו: "מה שהייתי רוצה שתדע/י באותו רגע…". ואז כל אחד שואל שאלה אמיתית אחת על הערב של השני — כזו שאתם עדיין לא יודעים עליה את התשובה.
2. 5 דק׳למצוא את המעגל, לא את האשםתארו יחד את הדפוס — מי מושיט יד, מי נסוג, ומה כל צעד מעורר אצל השני. שאלו זה את זה: "מה אני עושה שהכי מקשה עליך להישאר רך/ה?"
3. 5 דק׳לתכנן את ארוחת הערב של מחרהסכימו מה קורה כשהעבודה באמת לא יכולה לחכות — איך אומרים את זה בקול רם, ועל מה אפשר לסמוך מיד אחר כך.

הסכמה קטנה אחת

הערב הטלפונים נשארים רחוק מהשולחן — ואם צצה שרפה אמיתית בעבודה, אומרים אותה בקול רם ("אני צריך/ה עשר דקות") במקום לגלול בשקט.